בעת כתיבת שורות אלה אף אחד מאיתנו לא יודע איך ייראה "היום שאחרי הקורונה" –המשק משותק וחוסר הוודאות חוגג. עם זאת ככל שאנו שוקעים לעומקו של המשבר, וודאות אחת אכזרית צפה מעלה: הסיוע אותו מתכננת ממשלת ישראל להעניק לעצמאים, עסקים קטנים ובינוניים, הוא כבר היום בבחינת מעט מידי ואולי אף מאוחר מידי.
הסיוע המתוקשר אולי כבר לא יעזור אבל המחוקק בכל זאת העמיד כלים להתמודדות עם המשבר. אחת החלופות לפעולה פרו-אקטיבית בניסיון להציל את החברה או העסק, היא שימוש בהסדרים הקבועים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, שנכנס לתוקפו רק לפני כמה חודשים. חוק זה הוא אמנם שחקן חדש בשוק, אך מדובר באחד החוקים המעמיקים והמקיפים שנחקקו בשנים האחרונות בישראל. מבלי שאיש צפה זאת מראש, הוא מותאם כמו "כפפה ליד" למצב הנוכחי, בין היתר, בכך שהוא יכול לתת מענה מהיר לחברות ותאגידים שונים שנפגעו כתוצאה מהמשבר הכלכלי הנוכחי, ואף לבעלי השליטה בהם.
בניגוד לתפיסה הרווחת בציבור, לפיה הליך חדלות פירעון ביחס לבית עסק הוא הליך חד-חד ערכי אשר תוצאתו היא חיסול ופירוק בלבד, החוק החדש מאפשר (ואף מעדיף) לתת קשת רחבה של תרופות, חלקן מיידיות ו"מצילות חיים", החל מהקפאת הליכים כנגד התאגיד (אשר המשמעות האופרטיבית שלו היא שבית העסק עשוי להמשיך ולהתנהל מבלי שהוא סוחב על גבו את חובות העבר); מינוי נאמן זמני לבית העסק; הפעלה זמנית של בית העסק לצורך הבראתו; גיבושה של תכנית הפעלה לשם שיקומו של בית העסק; גיבוש של הסדרי חוב ספציפיים עם נושים; ואף הפעלת בית העסק אגב פירוקו, באופן שמאפשר לתאגיד להמשיך ולפעול הגם שתלוי כנגדו צו פירוק.
בהוראות החוק ניתן למצוא דוגמה להקלה מיידית בתזרים של בית העסק, אשר מאפשרות, במקרים המתאימים, לגרום לכך ששכר עבודה, אחד הנטלים המרכזיים על מעסיק, ישולם על ידי המוסד לביטוח לאומי (בערכי נטו); ואף קיימת אפשרות כי בית המשפט יורה לבנקים לאפשר לחברה להתנהל בתוך מסגרת האשראי שלה, מבלי לפרוע באופן מיידי את כלל התחייבויות בית העסק כלפי הבנק, כמו הלוואות ארוכות טווח, הלוואות on-call וכדומה.
נוסף על כך, החוק מתיר לתאגיד, במקרים המתאימים, לעשות שימוש במנעד רחב של מקורות כדי להבטיח את המשך הפעלתו כעסק חי (מקורות אשר באופן רגיל היו משרתים רק את חובות העבר) החל ממימוש מבוקר של מלאים במהלך העסקים הרגיל, גביית חובות לקוחות, ואף מכירת נכסים הכפופים לתניית שימור בעלות. במילים פשוטות, למרות שלתאגיד יש חובות לפרוע ונכסים שניתן להיפרע מהם, הוא יכול לעשות שימוש בנכסים המצויים ברשותו, ראשית, לצורך הצלת התאגיד ושיקומו הכלכלי וחילוצו מן המצב.
אמנם, קיים חשש שעתיד ללוות את הנקיטה בהליכי חדלות פירעון, הוא החשש "מאבדן השליטה" בבית העסק ובהליך המשפטי. עם זאת, נקיטה בגישה פרו-אקטיבית עשויה להוליד תחושת יציבות ושליטה, גם מול העובדים וגם מול הלקוחות והספקים של בית העסק. וודאות זו היא הכרחית במצב הנדיר הנוכחי שנוצר, של אי הוודאות ההולכת וגוברת.
אז מאיפה מתחילים?
התחנה הראשונה של ההליך – היא אצלכם במשרד. המהלך המיידי והדחוף שיש לבצע, הוא איסוף מידע. מידע – מידע – ועוד פעם, מידע. כל שיהיה לכם יותר מידע אודות בית העסק, כך יהיו לכם יותר כלים לשכנע את בית המשפט להעניק את ההקלות הנדרשות לכם. המידע המדובר הוא כל מידע ניהולי וחשבונאי הקשור לבית העסק, ולדוגמה: מצבת עובדים, מאזן בוחן, דו"חות כספיים אחרונים, מידע על הסדרים קיימים עם רשויות המס (מע"מ, מס הכנסה, ניכויים), כרטסת חובות לקוחות, כרטסת חובות לספקים, מידע על ציוד מושאל שקיים בעסק, ביטוחים, מידע על הסכמים ייחודיים לעסק, כמו לדוגמה הסכמי הפצה, הסכמי שכירות ארוכי טווח והתחייבויות ארוכות טווח אחרות של בית העסק, מידע על תלות של בית העסק בשרשרת אספקה, באשראים, וניתוח נקודות חוזק ותורפה של בית העסק.
המהלך הבא, הוא היוועצות דחופה עם עו"ד ורו"ח הבקיאים בתחום חדלות הפירעון, לשם גיבוש מתווה להצלת בית העסק והמשך הפעלתו, ובהמשך, פניה מסודרת לבית המשפט.
כמו בתחום הרפואה, כך גם התחום הכלכלי, ככל שפעולת המנע תהיה מוקדמת יותר, כך הסיכוי להציל את החולה, ובמקרה זה, את בית העסק שלכם – יגדל.
